מיחזור פלסטיק

מיחזור פלסטיק בישראל כולל סוג פלסטיק הנקרא P.E.T (פוליאתילן טרפתאלט), המשמש לרוב בייצור בקבוקי השתייה.

במסגרת תהליך המיחזור, בקבוקי השתייה מפלסטיק נשטפים, נגרסים ועוברים עיבוד, עד שמתקבלים פתיתים (Flakes). מפתיתים אלו מיוצרים מוצרים כגון סלסילות לפירות וירקות, תבניות לביצים, סרטי קשירה ומוצרי טקסטיל שונים, וכן החומר בד פליס (או: בד פליז) המשמש לייצור שטיחים, שמיכות מעילים וכובעים.

מפלסטיק שאינו P.E.T (כגון הפקקים של בקבוקי השתייה, בקבוקי חלב, בקבוקי חומרי ניקוי וכדומה) מפיקים לוחות דמויי-עץ, מהם מייצריםריהוט גן וריהוט רחוב (ספסליםפחי אשפהגדרות, אדניות, שולחנות פיקניק, פרגולות ומתקנים מיוחדים). יתרון הלוחות בהיותם עמידים מאוד בתנאי מזג אויר משתנים, וכן שאינם דורשים תחזוקה לאורך זמן.

לפי מחקרים, עד שנת 2050 צפוי הים להכיל כמות רבה יותר של פסולת פלסטיק מעשה ידי אדם מאשר דגים חיים. לפי הקרן העולמית לשימור חיות בר (WWF), בים התיכון ישנן כמויות עצומות של מיקרופלסטיק - תוצר התפרקות הפלסטיק לרסיסים קטנים, בריכוז הגבוה כמעט פי 4 לעומת מקומות אחרים בעולם. הדגים בולעים את אותן חתיכות מיקרוסקופיות, שלאחר מכן מגיעות לצלחות בני האדם. יתר על כן, חיות ימיות רבות אוכלות או נקלעות לפסולת הפלסטיק הנפלטת לים, ומתות כתוצאה מכך. צב הים, לדוגמה, לא מבדיל בין השקיות של בני אדם לבין המאכל החביב עליו - מדוזות.

  אז יש פלסטיק באוקיינוס, מדוע זו בעיה שלנו כישראלים

בישראל, נמכרים מדי שנה כמיליארד וחצי מכלי משקה, מתוכם למעלה מ-700 מיליון בקבוקים גדולים בני ליטר וחצי ומעלה. חלק מהבקבוקים נאסף להטמנה או למיחזור, אך עשרות מיליוני בקבוקים מוצאים את דרכם לסביבה, לנחלים, לים. אותות הזיהום כבר ניכרים – מחקר משנת 2015 מצא בים התיכון נוכחות זיהום פלסטיק בכ-20% מן הדגים שנדגמו. חלקיקי הפלסטיק, שנושאים חומרים רעילים, מגיעים למי השתיה שלנו ולמזון, ומהווים סיכון בריאותי שאיש עדיין אינו יודע להעריך את חומרת הנזק.

:אבולוציית החקיקה לטיפול בפסולת בישראל

 

 1984 חוק שמירת הניקיון

1993 חוק המיחזור

 1998 הסדרת ההטמנה

1999 חוק הפיקדון

 2007 חוק צמיגים / היטל הטמנה

 2011 חוק האריזות

2012 חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני

חוק השקיות 2017

 

מיחזור ברזל

חיסכון במשאבי טבע - משאבי מכרות הברזל העולמיים מתכלים וצפוי מחסור כבר בעתיד הקרוב. לדוגמה, טון פלדה ממוחזרת שוות ערך ל-1,140 ק"ג עפרות ברזל, 450 ק"ג פחם ו 50 ק"ג אבן גיר. בישראל, בה לא קיימים משאבי מתכת מקוריים, מיחזור המתכת חשוב במיוחד.

חיסכון באנרגיה - הפקת טון פלדה מעפרות ברזל צורכת פי 4 יותר אנרגיה מאשר ייצור פלדה ממוחזרת. בארצות הברית למשל, מיחזור הפלדה במקום הפקתה מעפרה, חוסך אנרגיה השווה לאנרגיה הנצרכת על ידי חמישית מבתי האב בארצות הברית (כ-18 מיליון בתים). בנוסף לכך, נתוני ארגון מיחזור המתכת בצפון ארצות הברית מצביעים על כך שצריכת האנרגיה למיחזור פלדה ירדה ב-45% משנת 1975 בשל שיפורים טכנולוגיים וטכנולוגיות לשימור אנרגיה.

הפחתת כמות הפסולת המוצקה - תעשיית ההתכה משתמשת בכ-99.9% מהמתכת וכמעט אינה מייצרת פסולת נוספת.

שוק מוצרים עולמי גדול - ברזל ופלדה הם המתכות הנפוצות ביותר בתעשיית המתכת. הם משמשים למגוון רחב של מוצרים לענף התעשייה והבניין ולכן ניתן למצוא חברות רבות הסוחרות בפסולת מתכת. בעולם קיימות בורסות מתכת וישנן חברות הדורשות שמוצריהן יכילו אחוז מסוים של מתכת ממוחזרת.